הפעם, אמר המורה מותר לכם לכתוב על מה שעולה בדעתכם.
עליי להודות בכנות שבדעתי לא עולה כלום.
איני אוהב את הסוג הזה של החופש.
אני מעדיף להיות כפןף לנושא שהוכתב.
אני עצל כדי להמציא משהו.
ומה זה כבר יכול להיות?
אני כותב על הכל במידה שווה של רצון.
לא החיפוש אחר נושא מסויים מושך אותי.
אלא מציאת המילים היפות, המיוחדות.
מתוך רעיון אחד אני יכול ליצור עשרה ואפילו מאה רעיונות.
אבל שום רעיון בסיסי לא עולה בדעתי.